חג'ג' נ' מסיעי הצפון בע"מ

פסק - דין

בפני תביעה כספית לתשלום יתרת התמורה בסך 23,055 ₪ המגיעה לתובע, לטענתו, בגין שירותי הסעות שביצע עבור הנתבעת במהלך החודשים 08/11- 12/11.

בפתח הדברים אציין כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוגשו טיעונים בכתב (ללא הגשת תצהירים), והמחלוקת תוכרע על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.

עפ"י הנטען בתביעה, התובע הנו בעל עסק עצמאי להסעת נוסעים באוטובוס זעיר ציבורי שבבעלותו. הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, במתן שירותי הסעות וטיולים לכל חלקי הארץ. בחודש 08/11 החלה הנתבעת להעסיק את התובע כקבלן משנה להסעת עובדים של חברת שטראוס גרופ בע"מ ושל חברת B.I.M אלקטרוניקה ממקום מגוריהם לעבודה בעכו וחזרה, תמורת מחיר קבוע ומוסכם מראש בסך 75 ₪ +מע"מ לכל כיוון. התובע ביצע את שירותי הסעות העובדים עבור הנתבעת, בהתאם להזמנת הנתבעת, אך הנתבעת שילמה לו תשלומים בחסר בגין חודשים 08/11-09/11, ולא שילמה לו כל תשלום בגין השירותים שסופקו לה במהלך החודשים 10/11-12/11 (כולל), כך שנותרה חייבת לתובע סכום מצטבר בסך 23,055 ₪. הנתבעת נדרשה פעמים רבות לפרוע את חובה לתובע אולם לא נענתה לדרישותיו וזאת על אף שהתובע מסר לה חשבונית מס מקור חתומה "על החלק" על מנת שתערוך את החשבון הסופי ותמלא אותה בפרטים הנדרשים בהתאם לשירותים שסופקו לה בפועל.

הנתבעת מודה כי הזמינה שירותי הסעת עובדים (הלוך ושוב) מהנתבע כקבלן משנה כאמור החל מחודש 08/11, אך מכחישה את הנטען בעניין התמורה המוסכמת לכל כיוון (מבלי שפירטה מהי "התמורה המוסכמת" הנכונה עפ"י גרסתה). במהלך תקופת ההתקשרות העביר התובע לנתבעת חשבוניות מס גבוהות מהמוסכם בין הצדדים ועל כן נאלצו הצדדים להתדיין ביניהם ולבצע חישובים. נטען כי חלק מהחשבוניות שהוגשו ע"י התובע היו גבוהות בהרבה אף מהכספים שהתקבלו אצל הנתבעת מהספקים הראשיים, דבר המוכיח כי התובע מנסה להתעשר על חשבון הנתבעת שלא כדין. הסכומים ששולמו לתובע בגין חודשים 08/11-09/11 מהווים גמר חשבון סופי. כמות הנסיעות והתמורה הנדרשת בגין חודשים 10/11 -12/11 מוכחשות. נטען כי התובע מעולם לא המציא לנתבעת חשבונית ו/או סידור נסיעות ו/או אישור לנסיעות אשר בוצעו באותם חודשים ודורש לקבל מהנתבעת תשלומים שלא כדין.

הסוגיות הטעונות הכרעה

מהי כמות ההסעות שביצע התובע עבור הנתבעת במהלך חמשת החודשים בתקופה הרלבנטית לתביעה? ומהו התעריף המוסכם?

האם קיימת יתרת תמורה לזכות התובע? ואם כן, מהי יתרת החוב?

אין חולק כי במועדים הרלבנטיים לתביעה (חודשים 08/11 -12/11) שימש התובע כקבלן משנה לביצוע שירותי הסעות עבור הנתבעת (ראו: סעיף 2 לסיכומי הנתבעת). עוד אין חולק כי התשלומים ששילמה הנתבעת בגין השירותים שסיפק לה התובע מתייחסים להתחשבנות שבוצעה בין הצדדים בגין חודשים 08/11 ו- 09/11 בלבד. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מהי כמות ההסעות שביצע התובע עבור הנתבעת במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה ומהי "התמורה המוסכמת" שעל בסיסה יש לערוך את ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים בגין כל התקופה.

כאמור בסעיף 5 לתביעה ביצע התובע עבור הנתבעת במהלך כל חודש 08/11 סה"כ 55 נסיעות, ואילו בחודש 09/11 ביצע 104 נסיעות. נטען כי התעריף המוסכם בין הצדדים היה קבוע והוא 75 ₪ בתוספת מע"מ להסעה לכיוון אחד (ללא תלות במרחק), כך שהתשלום שהגיע לתובע בגין חודש 08/11 הסתכם ב- 4,125 בתוספת מע"מ ואילו בגין חודש 09/11 הסתכם ב- 7,800 בתוספת מע"מ. עוד נטען כי הנתבעת שילמה לתובע 4,060 ₪ כולל מע"מ בגין חודש 08/11 ונותרה חייבת לו 725 ₪, ואילו בגין חודש 09/11 שילמה הנתבעת לתובע תשלום בסך 6,989 ₪ (כולל מע"מ) ונותרה חייבת לו 2,059 ₪. עיון בנספח 1 לתביעה מלמד כי התובע הנפיק לנתבעת חשבונית מס ביום 5.9.11 בגין השירותים שביצע עבורה בחודש 08/11 ודרש ממנה תשלום בגין 55 נסיעות לפי תעריף של 75 ₪ בתוספת מע"מ. מנספח 2 לתביעה, המהווה העתק מהשיק שנמסר לתובע ע"י הנתבעת במסגרת התחשבנות הצדדים בגין חודש 08/11, עולה כי הנתבעת אישרה לתובע את סכום התשלום שצוין בחשבונית אך ניכתה מהסכום הנדרש סך של 725 ₪ מחשבונית מס 712 (חודש 08/11) תוך ציון הערה כי על התובע להמציא לה חשבונית זיכוי בגובה ניכוי זה ובנוסף "אישור מישורני על הנסיעות של חודש שעבר".

עיון במסמך ממוחשב שכותרתו "פירוט נסיעות לחודש 08/2011" שצורף ע"י הנתבעת כנספח להודעתה בדבר השלמת הליכי הביניים מטעמה (לא סומן), מלמד כי התעריף המוסכם בין הצדדים לקו "קריות – עכו" הוא 60 ₪ בתוספת מע"מ ואילו לקו הפנימי בתחומי עכו (שטראוס – עכו) 30 ₪ בתוספת מע"מ. עוד עולה ממסמך כי כמות הנסיעות שביצע התובע בחודש 08/11 עבור הנתבעת הסתכם ב- 37 נסיעות. עיון בנספחים (הבלתי מסומנים) שצירף התובע להודעה בדבר השלמת הליכי הביניים מטעמו מעלה כי התובע לא צירף תיעוד יומן נסיעות בגין חודש 08/11 כפי שעשה לגבי יתר החודשים הרלבנטיים לתביעה. להשלמת התמונה יצוין כי נטען ע"י הנתבעת בסעיף 6 לסיכומיה כי הסכומים ששולמו על ידה לתובע בגין חודשים אוגוסט - ספטמבר 2011 מהווים גמר חשבון, וכי עיון בנספח ג' לתביעה לא מותיר ספק כי התשלום שבוצע לתובע מהווה גמר חשבון. גם אם נניח שכוונת הנתבעת היה להפנות לנספח מס' 3 לכתב התביעה (במקום נספח ג' כאמור) הרי שמדובר בחשבונית מס ריקה של התובע מס' 715, שאין בה כדי לתמוך בטענת הנתבעת בדבר "גמר חשבון סופי" בגין חודשים 08/11-09/11 כנטען על ידה.

בשים לב לכל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לקבל את גרסת התובע כי הוסכם על תעריף אחיד וקבוע בסך 75 ₪ לנסיעה, ולדחות את טענת הנתבעת כי סוכם על סולם תעריפים מדורג. כך הוא המצב גם לגבי כמות הנסיעות שבוצעו על ידי התובע, כפי שתועדו על ידו ביומנים שצורפו לתיק, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את טענת התובע בדבר תעריף מוסכם וקבוע בסך 75 ₪ ומע"מ לכל כיוון, אך לא טרחה לפרט בכתב הגנתה את המחירים אשר לפי טענתה הוסכמו בין הצדדים ו/או את עיקרי ההתקשרות שנערכה בין הצדדים. שנית, הנתבעת לא צירפה כל ראיה מטעמה לגבי התשלומים ששילמה לתובע בגין חודשים 08/11-09/11 ואופן חישובם, אם כי אינה חולקת למעשה כי התשלומים שפורטו בסעיף 5 לכתב התביעה בסך מצטבר של 11,049 ₪ (כולל מע"מ) הנוגעים לחודשים 08/11-09/11 בלבד שולמו על ידה לתובע, אלא טוענת ששילמה לתובע סכומים אלו לפי התעריפים שסוכמו בין הצדדים ולפי כמות הנסיעות כפי שאושרה על ידה עפ"י הרישומים שבידיה דבר המהווה "גמר חשבון" מבחינתה. יוצא אפוא, כי קיימת סתירה מהותית בין המצוין בנספח "פירוט נסיעות לחודש 08/2011" שהוא מסמך ממוחשב שנערך ע"י הנתבעת (או מי מטעמה) שם צוין כי מגיע לתובע סכום בסך 2,540 ₪ (כולל מע"מ) בגין 37 הנסיעות שבוצעו על ידו בחודש 08/11, לבין נספח 2 לכתב התביעה (העתק מפרטי ההמחאה מס' 5001276 שמשכה הנתבעת ביום 15.9.11 לפקודת התובע כנגד חשבונית מס מס' 712 ע"ס 4,785 ₪, כולל מע"מ) שממנו עולה כי הנתבעת אישרה ושילמה לתובע בגין 55 נסיעות שבוצעו על ידו בחודש 08/11 סך של 4,060 ₪ (כולל מע"מ). לא ניתן כל הסבר, ולו דחוק, מצד הנתבעת לפשר הפער המשמעותי בין כמות הנסיעות שתועדו ברישומיה לבין כמות הנסיעות שאושרה על ידה וכך לגבי הסכום הכולל המגיע לתובע שתועד ברישומיה לבין הסכום שאושר ושולם על ידה בפועל. שלישית, כך הדבר לגבי המצוין במסמך הממוחשב שכותרתו "פירוט נסיעות לחודש 09/2011" שנערך ע"י הנתבעת או מי מטעמה שם צוין כי התובע ביצע עבור הנתבעת 83 נסיעות במהלך חודש 09/11 לפי שלושה תעריפים שונים "פר קו" (לפי מרחק הנסיעה), ובסה"כ תועד כי מגיע לתובע בגין שירותי הסעה אלו סך של 5,672.40 ₪ (כולל מע"מ), ומנגד הנתבעת מודה למעשה כי שילמה לתובע בגין חודש 09/11 סך של 6,989 ₪ (כולל מע"מ) אך טוענת כי תשלום זה ביחד עם התשלום ששולם על ידה בגין חודש 08/11 כאמור מהווים "גמר חשבון סופי", ללא שתמכה טענה זו בראיה כלשהי (ראו: סעיף 11 א' לכתב הגנתה). בנסיבות אלה, ובכפוף לאמור בסעיף 12 להלן, אני מוצא לקבל את המצוין ביומני התובע, כפי שמולאו על ידו בצורה אותנטית במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה בכתב ידו (צורפו כנספחים בלתי מסומנים להודעה בדבר השלמת הליכי הביניים מטעמו כאמור), כראיה להוכחת כמות הנסיעות שבוצעו על ידו עבור הנתבעת ולגובה התעריף המוסכם "פר נסיעה" במהלך כל התקופה הרלבנטית לתביעה. יצוין כי הצדדים אינם חלוקים כי בחודש 12/11 ביצע התובע כמות כוללת של 6 נסיעות עבור הנתבעת.

בהמשך לסעיף 9 לעיל, עולה כי התשלומים ששילמה הנתבעת לתובע בגין חודשים 08/11-09/11 היוו "תשלומים בחסר", ובניגוד למוסכם בין הצדדים. יצוין כי הנתבעת איננה מכחישה כי התובע זכאי לתשלום בגין שירותי ההסעה שסיפק לה במהלך חודשים 10/11 ,12/11 אך טוענת כי התחשיב צריך להתבצע לפי כמות הנסיעות והתעריפים המופיעים בדוחותיה המסתכמים לטענתה בסך של 9,970 ₪ (כולל מע"מ) ולא בסך 20,271 ₪ (כולל מע"מ) כנטען ע"י התובע (ראו: סעיף 8 לסיכומי הנתבעת), טענה שאין בידי לקבלה כאמור.

סיכומו של דבר: התובע הצליח להוכיח, עפ"י מאזן ההסתברויות, כי הנתבעת הפרה את תנאי ההתקשרות עימו ולא שילמה לו את מלוא התמורה המגיעה לו בגין שירותיו. לאחר בחינת חומר הראיות יפורטו להלן הסכומים (לא כולל מע"מ) שאושרו על ידי:

יתרת חוב לחודש 08/11: אין. הנתבעת אישרה לתובע את מלוא הדרישה שהוגשה ע"י התובע בניכוי סך של 725 ₪. התובע לא פירט את מהות הזיכוי שבוצע, ועפ"י חומר הראיות לא הביע התנגדות בזמן אמת לקיזוז שבוצע ואף המשיך לספק לנתבעת שירותי הסעה מס' חודשים לאחר פירעון החשבון.

יתרת חוב לחודש 09/11 – קיים פער של 4 נסיעות בין כמות הנסיעות שפורטו בכתב התביעה בחודש זה (104 נסיעות) לבין יומני התובע (100 נסיעות) ולפיכך יתרת החוב בניכוי הסכום ששולם ע"י הנתבעת תעמוד על 1,475 ₪.

יתרת חוב לחודש 10/11 – 7,200₪ .

יתרת חוב לחודש 11/11 – 9,825₪.

יתרת חוב לחודש 12/11 – 450 ₪.

סה"כ – 19,000₪.